בהשראת הציידים לקטים

​

​

כשהעולם היה עוד צעיר,

ציידים- לקטים הסתובבו כאן על האדמה.

​

קבוצות של אנשים שחיו בחיבור קרוב, יומיומי ואישי עם הטבע

וניהלו עמו מערכת יחסים של ממש.

​

השטח היה מונח לפניהם כספר פתוח, והם ידעו להקשיב למארג העדין שלו.

​

הם ידעו אילו צמחים ניתן לאכול ומתי, ואילו טובים למרפא, מתי הגשם קרב,

ומתי הציפורים מספרות על דבר מה המתרחש במרחק רב מהם.

​

הם ידעו היכן למצוא את הקליפה שתשמש לחבלים ולסלים החזקים ביותר,

הם הכירו את עקבות החיות והיכן למצוא אותן, את אמנות הדלקת האש, 

איך ליצור קדירות בישול מהאדמה ולהכין סכינים מצור ועצם.

​

אבל יותר מכל היתה להם את הידיעה המוחלטת שהם חלק.

שהם אינם נפרדים מכל מה שקורה כאן. 

 

כיום, בתרבות שלנו שמספרת סיפור כל כך שונה,

טוב לפעמים לעצור ולהקשיב לסיפור של אותן תרבויות קדומות.

הסיפור הראשון.

ולהיזכר שהסיפור הזה טמון עמוק בכל בן אנוש,

וגם בנו.